שיקום אגן נחל קדרון

סטטוס

מתוכנן

 

רקע 

 

ראשיתה של ירושלים במעיין השילוח, מקור המים העיקרי בנחל הקדרון. דברי ימיה שזורים בנחל, החל בהישענותה על מימי השילוח, כיבוש העיר על ידי דוד – הקשור במעין, חציבת נקבת השילוח, ושלל המאורעות הקשורים בנחל. 

במקום ראשיתה של העיר, נמצא גם אחד משדות הקברים הידועים בעולם, עמק יהושפט, בו על פי האמונה תחל תחיית המתים, ומכאן שאיפתם של רבים למצוא לעצמם מנוחה אחרונה בגיא הקדרון. 

ממורשת מפוארת זו לא נותר כיום הרבה. נחל הקדרון הוא בין המקומות הפגועים והמוזנחים בכל רחבי הארץ. כיום, לאחר שמרבית מי השופכין של המדינה מטוהרים, בדרך זו או אחרת, נותר נחל הקדרון כמעט יחידי הנושא שיעור ניכר משפכי ירושלים בצורתם הגולמית. הביוב זורם באפיק הנחל, מחלחל אל מי התהום ומגיע אל ים המלח, בהותירו עכירות וזיהום.
המתבונן במעלה הנחל, מורדות סילואן, ג'בל מוכבר ואבו דיס, יראה את ערימות העפר, הררי הפסולת במדרונות המצוקיים היורדים אל הנחל, ובאפיק הנחל עצמו. מראה ירושלים מן המדבר, אשר היה לאחד המראות הקלאסיים של ארץ הקודש – "מי זו עולה מן המדבר, מתרפקת על דודה...", הפך לעזובה. מעשינו בקדרון פגעו בזכרון ההיסטורי ובמורשת הצפונה בו, ובאנשים החיים בו כיום ( אלמוג, 2010).
לאגן נחל הקדרון השפעה משמעותית ועצמתית מאוד על המתרחש בעיר ירושלים וסביבתה. האגן שראשו סובב את חומות העיר העתיקה, יורד דרך נופי המדבר ומגוון תצורות התיישבות ותרבויות שונות ונשפך אל ים המלח, מהווה כיום את "החצר האחורית" של העיר ירושלים. האגן, כולל בתוכו את תושבי מזרח ירושלים, אוכלוסיה שחיה בתנאים ירודים ביותר, לצד ובתוך ערוץ הנחל, המעביר בתוכו מעל ל- 27,000 קו"ב מי ביוב גולמי מדי יום ביומו. זאת בנוסף לכמות עצומה של פסולת מוצקה שנשפכת לאורך האגן. די בכך בכדי להסביר את עומק המשבר האקולוגי, האזרחי, וההומניטארי בו נמצא עגן נחל זה בלב העיר ירושלים. 
התכנית תטפל בכל הסוגיות המוזכרות לעיל ועוד אחרות. בכוונת הגורמים: עיריית ירושלים, רשות הניקוז בנוסף לבעלי עניין ושותפים רבים אחרים לתוכנית, להביא את אגן נחל הקדרון אל "חזית" העיר ירושלים ולהפכו ל"חצר הקדמית" של העיר. האגן יהווה בעתיד אתר תיירותי שיפגיש בין המטייל באזור לבין הנוף המשתנה של הרי ירושלים, מדבר יהודה וים המלח, בין המטייל באזור לבין ההתיישבות העירונית, התישבות הכפרית, והנוודים (הבדואים) שחיים לאורך האגן. המטייל באזור יפגוש שורה של אתרי דת שקשורים ליהדות, לנצרות (כדוגמת מנזר מר-סבא) ולאסלם ופרוסים לאורך האגן ולצידיו. כל זאת מתוך רצון ליצירת פרויקטים של יזמות לתושבי מזרח ירושלים ובהנחה שנחל זה יהווה פרויקט "חוצה גבולות" בין תושבי העיר לבין תושבי הרשות הפלסטינאית. 
 
פרטים על תוכנית האב לקדרון, נתן למצוא בקבצים מצורפים.
לצורך הכנת תוכנית אב לשיקום נחל הקדרון, הוקמה מנהלת נחל, בראשותה של הגב' נעמי צור, סגנית ראש עיריית ירושלים, כמו כן הוקמה וועדת היגוי בראשותו של פרופ' ראובן לסטר- עורך דין.


תמונות

סרטון וידאו