צעירים רבים בוחרים לעבוד בים המלח בזמן חופשים מבית הספר ולפני הגיוס לצבא. המשרות המוצעות לצעירים בים המלח מגוונות מאוד, החל מעבודה במלונות המפוארים ועד לעבודה במסעדות המפתות. על אף גילכם הצעיר, חשוב שתהיו מודעים לזכויות שלכם בעבודה, בין היתר גם כמה ימי חופשה מגיעים לעובד סטנדרטי? בדיוק בשביל עובדים צעירים כמוכם, שעוד לא בקיאים בכל החוקים, ערכנו את המדריך השלם לימי החופשה המגיעים לכם בעבודה.
מספר ימי חופשה על פי החוק
כמה ימי חופשה מגיעים לעובד בשנה הראשונה?
על פי חוק חופשה שנתית, עובדים בשנה הראשונה להעסקתם זכאים ל-16 ימי חופשה. ימי החופשה מחושבים לפי ימי עבודה בפועל, כלומר עובד במשרה מלאה 5 ימים בשבוע יצבור 1.33 ימי חופשה בכל חודש עבודה. חשוב לדעת כי על פי החוק, המעסיק אינו יכול לחייב את העובד לצאת לחופשה בשנה הראשונה, וימי החופשה שהצטברו עומדים לרשות העובד גם בשנים הבאות.
כמה ימי חופשה מגיעים לעובד מעל 5 שנים?
עובדים עם ותק של מעל 5 שנים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאים ל-18 ימי חופשה בשנה השישית. גם כאן ימי החופשה מחושבים לפי ימי עבודה בפועל. מספר ימי החופשה עולה בהדרגה החל מהשנה השישית, כאשר בשנה השביעית מגיעים 21 ימי חופשה, ומהשנה השמינית נוסף בכל שנה עוד יום חופשה עד למקסימום של 28 ימים.
צבירה ופדיון של ימי חופשה
צבירת ימי חופשה
ימי החופשה מצטברים לאורך השנה באופן יחסי, כך שבתום כל חודש עבודה זוכה העובד בחלק ה-12 של הזכאות השנתית שלו. למשל מי שזכאי ל-24 ימים בשנה, צובר 2 ימים בכל חודש. חשוב לדעת שימי החופשה ניתנים לצבירה עד לתקרה של 3 שנים, כלומר 3 פעמים הזכאות השנתית. זאת אומרת שעובד עם 10 שנות ותק, למשל, שזכאי ל-24 ימים בשנה, יכול לצבור עד 72 ימי חופשה לכל היותר.
פדיון ימי חופשה במהלך ההעסקה
ברירת המחדל היא שימי חופשה נועדו למימוש ולא לפדיון בכסף. עם זאת, במקרים מסוימים אפשר לפדות ימים שהצטברו מעבר לתקרה. על פי הפסיקה, ימי חופשה ניתנים לפדיון רק כאשר מדובר ביתרה שהצטברה בשל סירוב של המעסיק לאשר לעובד לנצל את ימי החופשה שלו. ההחלטה על פדיון צריכה להתקבל בהסכמת שני הצדדים. ימי החופשה הנצברים יכולים להפוך לכסף ממשי ולהיכנס לכל אחת מתוכניות החיסכון הקיימות של העובד. כדאי להיעזר בשירות הנמצא בתוך אתר לירות הוויראלי כדי למצוא את תוכנית החיסכון הטובה ביותר ולהשקיע בה את הכסף במסלולים השונים.
פדיון ימי חופשה בסיום העסקה
כאשר יחסי העבודה מסתיימים, בין אם ביוזמת העובד ובין אם ביוזמת המעסיק, על המעסיק לשלם לעובד את שווי ימי החופשה שנצברו ולא נוצלו. זכויות אלו שמורות לעובד גם אם פוטר בנסיבות שליליות או התפטר מיוזמתו. חשוב מאוד להכיר את הזכויות המגיעות לכל עובד בתום העסקתו ולהקפיד על מימושן כדי לנצל את המשאבים הנחסכים לבניית ביטחון כלכלי עתידי. אפשר להשתמש בדמי החופשה בחוכמה על ידי השוואת קופות גמל להשקעה בלי להיות מומחים גדולים בכלים הווירטואליים השונים, ולהשקיע את הכסף בהתאם. כל ימי חופשה שלא נוצלו יכולים להוות הזדמנות להשקעה ולייצר תשואה לטווח ארוך.
מספר ימי חופשה על פי צו ההרחבה
נוסף על חוק חופשה שנתית, קיים גם צו הרחבה הקובע הסדר מיטיב יותר מבחינת כמות ימי החופשה המגיעים לעובדים ותיקים.
- עובדים עד 4 שנות ותק: על פי צו ההרחבה, מספר ימי החופשה הנצברים מהשנה הראשונה עולה בהדרגה מ-16 עד ל-19 ימים בשנה הרביעית. צו ההרחבה חל על כל העובדים במשק, למעט עובדים בענפי החקלאות, התחבורה והבניין. עם זאת, גם בענפים אלו קיימים לעיתים הסכמים קיבוציים המיטיבים עם העובדים כדי לשמור על הרעננות שלהם.
- עובדים עם ותק של 5-6 שנים: עובדים עם ותק של 5-6 שנים זכאים, על פי צו ההרחבה, ל-23 ימי חופשה בשנה. מדובר בתוספת משמעותית לעומת המינימום הקבוע בחוק חופשה שנתית.
- עובדים עם ותק של 7-8 שנים: על פי צו ההרחבה, עובדים עם ותק של 7-8 שנים זכאים ל-26 ימי חופשה בשנה. תוספת זו מגיעה להם כדי למנוע שחיקה ולאפשר להם לצאת לחופשות ארוכות יותר ולהתרענן כראוי.
- עובדים עם ותק של 9 שנים ומעלה: עובדים עם ותק של 9 שנים ויותר זכאים ל-28 ימי חופשה בשנה, על פי צו ההרחבה – המספר המקסימלי האפשרי. מדובר בתוספת משמעותית של כמעט שבועיים מעבר לחוק. זכאות זו מהווה אות הוקרה לעובדים הוותיקים והמסורים, שהם נכס חשוב לכל ארגון. חשוב לשמור על רווחתם ולאפשר להם לממש את הזכויות הסוציאליות המגיעות להם.
לסיכום
הכרת הזכויות הבסיסיות שמגיעות לכל אחד בעבודה והבנת כמה ימי חופשה מגיעים לעובד אינן עניין של מותרות – אלה זכויות בסיסיות וחובות חד משמעיות שחלות על המעסיק. ימי החופשה מאפשרים לעובד לנוח, להימנע משחיקה ועייפות ולשמור על איזון בריא בין העבודה האינטנסיבית לבין חייו הפרטיים. הקפידו על קבלת כל ימי החופשה המגיעים לכם, והמירו את ימי החופשה שלא ניצלתם לכסף להשקעה.
